כואב לי הלב
הרב יניב חניאדכסליותשפ02/12/2019
שאלה:
אני כל הזמן רואה חדשות ודברים כאלה ומאוד כואב לי הלב על עם ישראל. על המצב, על האסונות, על התאונות. מה אני יכול לעשות?
תשובה:
זו שאלה מעניינת, והאמת היא שיצא לי לאחרונה לשמוע את זה שוב ושוב.כמה דברים-
לא חייבים כל הזמן לשמוע ולדעת. המצב כיום שבו כל הזמן זורמים אלינו חדשות וידיעות, דרך מדיה השונות והאינטרנט, הוא מצב לא נורמלי ולא טוב. צריך לצמצם... להפחית ולא חייבים כל הזמן לדעת מה קורה ולבדוק ולבלוש.
דבר שני, באופן טבעי הרצון של כלי התקשורת הוא לשדר את הדברים הבעייתים, הרעים והקשים. כך הם רואים את תפקידם, צריך לזכור ולדעת שהמצב לא כל כך גרוע. באמת שלו.
דבר שלישי, יש בהחלט אנשים מאוד רגישים שאצלם רצוי אפילו לא לשמוע קצת, לא לתת ללב להתמלא. יש אפילו מושג כזה בפסיכולוגיה (אני לא יודע בפסיכולוגיה הרשמית, אולי שם לא), של "תופעת האנשים הרגישים מידי", אם אתה שייך לאלה, אולי צריך ממש להפסיק לשמוע ולברר מה קורה ומה הולך.
ולסיום- הידעשל כל מה שהולך וקורה הוא לא תמיד ברכה, צריך להיות מאוד חכמים בנוגע לזה.
השאלה שלך קשה לקריאה כי יש בה טעות מהותית.
נתצחיל מכלל פשוט מבחינה הלכתית- צפיה בסרטים לא צנועים זה איסור, זה לא יעלה על הדעת. זה איסור חמור ופגיעה חמורה בצניעות ובקדושה ואין שום מקום שתסכימי ואם קשה לו לקיים בלי שאת תראי סרטים יחסים- זו בעיה שלו והוא צריך טיפול.
לגבי הצד העקרוני- המחשבה של רבים ששואלים היא ש"אם רק נתיר את כל הפנטזיות" שיש לאנשים בראש אז הכל יסתדר. זו מחשבה מוטעית ולא נכונה. הדברים האלה, שאני מכיר מעשרות אלפי שאלות, תמיד תמיד לא מפסקים. אולי בפעם בראשונה זה מביא מעין סיפוק, אולם תמיד תהיה פעם נוספת שבה ה"שיא" של הפעם הקודמת כבר לא יספיק יותר. אנשים שצופים בסרטים כאלו תמיד מתארים את זה כך- כמה תמיד, אבל תמיד, צריך ריגוש נוסף וכמה זה תמיד משאיר אותך לא מסופק. (כמובן- גם אם זה היה כך, כלומר- אם תיאורטית היתה אפשרות להסתפק, מכיוון שזה אסור זה אסור ואין שום מקום ל"בוא על סיפוקי" במחיר של איסור חמור).
לדעתי הבעיה מתחילה בראש במקום שבו חושבים שרק סיפוק היצר יביא רוגע, חכמים לימדו אותנו, וניתן לראות את זה בפועל ממש בעולם שסביבנו ש"מרעיבו שבע, משביעו רעב", אחת הכוונות היא לומר שביצר אין גבול ושום דבר שתעשה כדי להביא אותו ל"רוגע", מטורף והזוי ככל שיהיה, לא יצליח להרגיע אותו. אז נכון יש רוגע זמני, של פריקה מסויימת במח, אולם מיד אחר כך זה מתעורר שוב. ולהיפך, הרבה פעמים (לא תמיד) דווקא החסימה של היצר, היכולת לשלוט ולמקד, היא זו שמביאה הנאה אמיתית. בדיוק כמו במזון- אדם שיטרוף במשך היום שוקולד או ממתקים בלי גבול ובלי שום שליטה, ובטח אם יעשה זאת על חשבון אחרים (כי את הרי לא רוצה את הסרטים) ובאלימות מסויימת, הרי לא יהנה מזה. אולי הוא ירגיע איזה טירוף למשך כמה שעות... אבל לאורך זמן עצם ההנאה שלו מזה תיפגע. ותמיד הוא יצטרך משהו חמור יותר, חזק יותר, שיביא את אותו סיפוק מהעבר... וכך הענין ילך ויחמיר. לאלימות, לאונס, לעינויים וכדומה.
בעניין הזה שאנחנו עוסקים הפנטזיה היא חלק מהותי וחשוב של העניין, והעולם סביבנו מזין את הפנטזיה הזו. כל היום עוסקים בזה, מדברים על חוסר צניעות כמין מרפא לנפש ולצורך האדם... ולכן אנשים רבים חושבים שזה באמת כך- שאם רק ינהגו בחוסר רסן מוחלט, הכל יהיה טוב, כל החיים ישתנו ויהיה להם טוב בכל התחומים. ורק מי שמגשים את זה באמת מגלה כמה זה שקר, כמה חוסר השביעות הרצון נשאר כשהיה.
אז מלבד העניין שלבעלך אין זכות להכריח אותך לראות דברים לא צנועים שאת לא רוצה, ובודאי שאין לו זכות לאיים בהרס הנישואין בגלל זה, יש בזה גם חסד מסויים כלפיו- האמירה שהוא ימצא את הרוגע ואת השקט לנפשו הבוערת בצורה אחרת ושהיכנעות ליצרים לא תביא לו רוגע כלל ועיקר. רק לחץ נוסף וכאב לב וחוסר סיפוק.
זו יותר מ"תשובה הלכתית" רבנית... אני יודע. עניתי ודיברתי עם מאות ואלפי אנשים שניסו... הרוגע לא בא ולא יבוא מהכיוון הזה. אי אפשר לספק את היצר (וזה עוד לפני שהוא הופך להתמכרות, ברגע שהוא הופך להתמכרות זה נהיה חמור פי כמה), ותמיד התחושה אחר כך היא של חוסר סיפוק. אז בכך שאת לא נענית לטירוף של בעלך בעניין הסרטים את לא רק שמזיקה לו, אלא עוזרת לו למצוא חיים טובים יותר. כמובן תוך לקיחה שחשבון שאולי הוא מכור ויש צורך במשהו עמוק יותר כדי לעזור.
בוודאי שיש צורך לבדוק, ברבות מהסדרות יש המון בעיות- חוסר צניעות נוראית, לעיתים עד כדי ממש פורנוגרפיה, יש המון סצינות קשות, אלימות, דם, מילים גסות ופעמים רבות כל הנושא של הסדרות הוא בעייתי- אהבה, שנאה, רומנטיקה והפיכת החיים למירות מטורך אחרי הנאות חושיות. בודאי סדרות מסוג טלנובלות שממש משבשות את השכל לגבי מקומה של אהבה בחיים, לגבי יחס לזוגיות, בגידות ועוד...
כך שבוודאי צריך לשים לב ולבדוק ולדעת מה רואים, יש המון זבל, אולי הרוב הגדול זבל.
לגבי עצם הצפיה בטלוויזיה. גם זה לא ממש פשוט, כי הטלוויזיה בהחלט מעוותת את המציאות ואת המח וגורמת לכך שמבזבזים זמן רב מאוד על דברים שהם ממש שטויות ולא תורמים כלום, יש המון לשון הרע, רכילות, חוסר צניעות, אכילת אוכל לא כשר ועוד המון בעיות. וכמובן המון המון בזבוז זמן ללפ פעילות מוחית כל שהיא.
כך שיש כאן שתי בעיות- הראשונה היא חוסר צניעות,ף שהיא הגדולה שבבעיות והשניה היא מה עושים עם הזמן היקר של חיינו שנתן לנו הקב"ה.
אני עונה על השאלה כעת בקיצור, כי אני מבין שהבעיה חמורה, ואני לא רוצה שתחשוב ששכחתי לענות או משהו כזה.
אני עוסק בדיוק כעת בצילום של שלושה שיעורים בוידאו עם עצות למי שמגדירים את עצמם כ"מכורים".
מיד כשאסיים לצלם ולהעלות אני אשלח לך מייל נוסף. אני חושב שזה יכול לעזור לך מאוד.
בנתיים, יש באתר אין סוף תשובות בעניין, הייתי מציע שתתחיל לבדוק שם ולקרוא כמה תשובות.
כמו כן יש אנשים שמטפלים במצב כזה, אם זו ממש התמכרות, אחד מהם מפרסם אצלנו,
זאב קרומבי- 0547-822686
אסף פצנובסקי- 0527605318
בכל מקרה, אם לא מתאים לדבר עם מישהו, ניתן לקרוא תשובות, כשאני אעלה את הקורס למכורים אודיע לך.
טוב, יש כאן כמובן שני עניינים, הראשון הנושא הטכני והשני המחיר-
- פירצת האבטחה קיימת. אין דרך להתמודד איתה באמת. אילו יקום עובד של יצרנית אפליקציית החסימה ויחליט לעשות בזה שימוש לרעה, הוא יוכל. זה לא משהו שהוא פתיר בטווח הנראה לעין. וככל הנראה לעולם.
- זה "ברור מאליו" מבחינת כל מי שבעסק, אפילו קצת.
- אני לא מבין את מה שהוא כותב לגבי הסיכון של מי שאתה איתו בקשר, לענ"ד זה זניח. אתה לא מסכן בנקים ולא מסכן אף אחד אחר, אולי מי שמתכתב איתך בווטס אפ. וזה באמת לא נורא.
- למיטב ידיעתי אף אחד לא באמת מתעניין במידע המטורף שזורם דרך כל משתמש, צריך מוטיבציה עצומה כדי לשבת ולסנן את כל הזבל כדי להגיע למידע חיוני. וזה דבר שכל ספק אינטרנט, בסופו של דבר, יכול לעשות. זה נכון שהסיכון גדול יותר בשיטה הזו, אבל לא בהמון.
העניין השני-
אני די מתפלא על השאלה של המחיר לעומת הרווח. כל מי שבעניינים, אפילו מעט שבמעט, לא יכול לומר דבר כזה. מי שמבין את הסבל שגורמת התמכרות לפורנוגרפיה (עוד לפני העניין הדתי), את הנזק, את הנזק החינוכי והנפשי, לא יוכל לומר דבר כזה. ה"פרטיות" המקודשת איננה עומדת אפילו בקצת בטווח או אפילו ברמה של הנזק. כולנו מוותרים על פרטיות כשאנחנו הולכים לרופא לבדיקה מביכה וכל יולדת מוותרת על פרטיות כדי ללדת וליצור חיים. האמירה "כי אכן אין כל הגיון בויתור על הזכות הבסיסית לפרטיות" היא אפילו לא מגוחכת, היא לא ניתנת להבנה.האם אין כל הגיון? נניח שמי שייצר את האפליקציה ידע שהילד כתב לחבר שלו משהו הכי סודי בעולם, זה לא הגיוני לוותר על זה בשביל להציל אותו מלצפות בסרטי אונס ורצח ודם ועשן?
זה עניין של סדר עדיפויות, כמובן, אבל מעוות במקצת. כי אין שום פרופורציה בין הוויתור על הפרטיות לנזק שנגרם. פעם אמרתי להורה שטען לי את זה. נניח שהילד שלך מתקרב ערום לחלוטין. רטוב, להכניס יד לשקע. האם בשל "פרטיותו" לא תיגש אליו ותמנע ממנו לגשת? זה מגוחך.
בכל מקרה- לעניות דעתי, או שאולי בתחום הזה זה לא כל כך "עניות", אין אפשרות ריאלית לנער נורמלי להתמודד ללא סינון. כפי שזה נראה, מלבד השיטה של שומר מסך שלצערי לא תופסת יותר מידי, אין לנערים דרך להתמודד ללא עזרה חיצונית וטכנולוגית. בודדים מצליחים. ולכן זה המחיר שצריך לשלם. וחייבים לשלם.
כל זה לא סותר את העובדה שחברות הסינון למיניהן אינן טובות מספיק עדיין ויש צורך להגביר את הפרטיות ולהגביר את האבטחה. הן חייבות לעשות יותר מאמצים בתחום... אבל כמו שאף אחד לא נמנע בימינו להשתמש בבנקים בגלל הסיכון ש"עובד שכתב את האפליקציה" יגנוב מידע (וזה אפשרי כמובן, כמו בחברות הסינון), כך גם לגבי זה. כמובן שהבנקים עושים מאמצים למנוע מעובדים לגנוב וכך צריכות החברות לעשות.
ברכות
אם האתר הוא ממש רווחי, כלומר- עניינו להרוויח כסף, אז צריך לסגור את המצב של מכירה או כל מה שמכנסי כסף ישירות. כך זה לא יפגע בדירוג בגוגל, כי האתר פתוח, אולם מצד שני לא ניתן יהיה לבצע פעילות שכרוכה בכסף. לדעתי, גם אם הקידום יפגע היה צורך לסגור, אולם בצורה הזו הקידום לא יפגע.
כן, השירים הללו מוגנים על ידי זכויות יוצרים וההעתקה שלהם יכולה להיחשב לגניבה בחלק ניכר מהמקרים.
